פרויקט "שדרות שלנו" השפעת ההטמעה של מחשבים ניידים בכיתות חכמות על ההוראה והלמידה צוות המחקר: ד"ר עידית מני-איקן, טל ברגר טיקוצ'ינסקי וציפי בשן

Transcription

1 פרויקט "שדרות שלנו" השפעת ההטמעה של מחשבים ניידים בכיתות חכמות על ההוראה והלמידה צוות המחקר: ד"ר עידית מני-איקן, טל ברגר טיקוצ'ינסקי וציפי בשן מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות אוגוסט 2012 מסמך זה הוא רכושו הבלעדי של מכון סאלד, אין להשתמש בחומר המוצג בו מעבר לנדרש בעניין. כל 1 הזכויות שמורות

2 פ ת ח ד ב ר מחקר ההערכה המובא להלן נערך על ידי מכון סאלד עבור פרויקט "שדרות שלנו" שיזם השר מיכאל איתן. בפרויקט השתתפו שני בתי ספר בית ספר ממלכתי )"בי"ס 1"( ובית ספר ממלכתי- דתי )"בי"ס 2"(. הפרויקט מבוסס על הקמת תשתיות טכנולוגיות בכל כיתות בתי הספר, מחשב למורות, מקרן, לוח אינטראקטיבי, מערכת שמע וכן חיבור אלחוטי לאינטרנט. כן הושקעו משאבים בתכנית הדרכה והטמעה, לצוותי המורות בשני בתי הספר, על ידי חברות שונות )כדוגמת מט"ח, אלנט ועת הדעת(. בשנה"ל תשע"ב התמקד מחקר ההערכה ב"בי"ס 1" שקיבל מחשבים ניידים שהתווספו לתשתית הטכנולוגית הקיימת. מחקר ההערכה של הפרויקט, המדווח כאן, בוצע במהלך שלוש שנים )בשנות הלימודים תש"ע- תשע"ב(, החל מהשנה השנייה להטמעתם של הלוחות האינטראקטיביים בבתי הספר בשדרות. המחקר פעל כהערכה מעצבת ומסכמת במגמה לספק מידע רלוונטי הן לבתי הספר שבניסוי והן להנהלת הפרויקט. מטרותיו המרכזיות היו לבדוק את מעגלי ההשפעה של הפרויקט על כל משתתפיו התלמידים, המורים והנהלת בית הספר. בשנה השלישית למחקר התמקדו המטרות בזיהוי ובאפיון שימוש פדגוגי מיטבי בכלים המתוקשבים בשיעור, בעיקר לאור התווספות המחשבים הניידים. אנו מבקשות להודות לתלמידים, למורות, ולמנהלת ששיתפו עמנו פעולה במחקר. כן נודה לגיא יום טוב מחברת GCS ולוועדת ההיגוי, איתם אנו מקיימים דיאלוג פורה ומפרה לכל אורך הדרך. ד"ר עידית מני-איקן, טל ברגר טיקוצ'ינסקי וציפי בשן 2

3 תוכן עניינים תמצית...5 פרק א: רקע ומטרות מחקר ההערכה פרק ב: מתודולוגיה ב. 1. אוכלוסיית המחקר...11 ב. 2. מערך המחקר ב. 3. כלי המחקר...12 ב. 4. ניתוח כלי המחקר סוגי עיבודים...14 פרק ג: ממצאים ג. 1. צורות השימוש הנפוצות באמצעים מתוקשבים להוראה ג. 2. עמדות המורות כלפי הוראה באמצעות מחשבים ניידים ג. 3. עמדות התלמידים כלפי למידה באמצעות מחשבים ניידים ג. 4. מיקום התלמידים בהתייחס לתוצאות המצופות על פי מסמך משרד ותדירותן החינוך "התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21 "...33 ג. 5. יתרונות וחסרונות מרכזיים...35 פרק ד: סיכום ממצאים ודיון המלצות רשימת מקורות רשימת הלוחות לוח 1: פירוט פעולות המחקר לשנת תשע"ב...6 לוח 2: פירוט פעולות המחקר לשנות המחקר תש"ע-תשע"ב...12 לוח 3: מידת הביטחון והשימוש של המורות באמצעים מתוקשבים...15 לוח 4: פעילות המורה בסביבה מתוקשבת שימוש בכלי תקשוב לוח 5: אופן השימוש בלו"א בשיעור, לפי המורות...17 לוח 6: אופן השימוש בלו"א בשיעור, לפי התלמידים...19 לוח 7: אופן השימוש בניידים בשיעור, לפי המורות...20 לוח 8: אופן השימוש בניידים בשיעור, לפי התלמידים...21 לוח 9: היבטים הקשורים לאוריינות מידע...22 לוח 10: היבטים הקשורים למורה כלומד אוטונומי

4 לוח 11: היבטים הקשורים להנעה ללמד...23 לוח 12: היבטים הקשורים לתקשורת, שיתוף ועבודת צוות...24 לוח 13: השפעת השימוש במחשבים ניידים על ההוראה...25 לוח 15: השפעת הלמידה עם מחשבים ניידים על התלמידים, לפי המורות...30 לוח 16: שימוש במחשב בבית התלמיד רשימת התרשימים תרשים 1: ארגון הלמידה בשיעורים בסביבה מתוקשבת...27 תרשים 2: זמן התארגנות בשיעור עם מחשבים ניידים, לאורך תשע"ב...27 תרשים 3: מידת השימוש במחשבים ניידים, לאורך תשע"ב...28 תרשים 4: מידת האינטראקציה בין המורה לתלמידים בשיעור בסביבה מתוקשבת תרשים 5: עמדות תלמידים כלפי למידה עם לו"א ומחשבים ניידים...31 תרשים 6: עמדות תלמידים כלפי השפעת למידה בסביבה מתוקשבת על הישגיהם...32 תרשים 7: השפעת הלמידה עם מחשבים ניידים על רכישת מיומנויות המאה ה

5 ת מ צ י ת רקע א. מחקר ההערכה המובא להלן נערך על ידי מכון סאלד עבור פרויקט "שדרות שלנו" שיזם השר מיכאל איתן. בפרויקט השתתפו שני בתי ספר יסודיים בשדרות ממלכתי )"בי"ס 1"( וממלכתי דתי )"בי"ס 2"(. הפרויקט מבוסס על הקמת תשתיות טכנולוגיות בכל כיתות בתי הספר, מחשב למורה, מקרן, לוח אינטראקטיבי, מערכת שמע וכן חיבור אלחוטי לאינטרנט. כן הושקעו משאבים בתכנית הדרכה והטמעה לצוותי המורות בשני בתי הספר על ידי חברות שונות. בשנה"ל תשע"ב התמקד מחקר ההערכה ב"בי"ס 1" שקיבל מחשבים ניידים שהתווספו לתשתית הטכנולוגית הקיימת. ב. מטרות מחקר ההערכה מחקר ההערכה של הפרויקט פעל כהערכה מעצבת ומסכמת במגמה לספק מידע רלוונטי הן לבית הספר שבניסוי והן להנהלת הפרויקט. מטרותיו המרכזיות היו לבדוק את מעגלי ההשפעה של הפרויקט ברמת המורות והתלמידים. שאלות המחקר מהן צורות השימוש הנפוצות בלוח האינטראקטיבי ובמחשבים הניידים בקרב המורות בבית הספר, ומהי תדירותן? מהי עמדתן של המורות החסרונות? איזו השפעה יש לכך על ההוראה? כלפי ההוראה באמצעות מחשבים ניידים? מהם היתרונות? מהם מהי עמדתם של התלמידים כלפי הלמידה באמצעות מחשבים ניידים? מהם היתרונות? מהם החסרונות? היכן ממוקמים התלמידים מבחינת תוצאות צפויות ברמת התלמיד על פי מסמך התאמת 1 מערכת החינוך למאה ה- 21? 1 משרד החינוך )2011(: התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21, תפוקות ותוצאות- נספח 1 C180303B36A6/132162/ pdf 5

6 ג. אוכלוסיית המחקר והפעולות העיקריות אוכלוסיית המחקר והפעולות העיקריות בשנת תשע"ב כללו: לוח 1: פירוט פעולות המחקר לשנת תשע"ב N פעולות וכלי מחקר 1 ראיונות מנהלים 9 מורות 69 תלמידים שאלוני מורות שאלון עמדות לתלמידי כיתות ד'-ו' 2 תצפיות בשיעורים ראיונות עם מורות לדוגמה ראיונות תלמידים ד. עיקרי הממצאים להלן יובא סיכום הממצאים שנאספו מכלי המחקר השונים, בחלוקה לשאלות המחקר. א. צורות השימוש הנפוצות בלוח האינטראקטיבי ובמחשבים הניידים בקרב המורות מרבית המורות חשות ביטחון גבוה עד גבוה מאוד בהפעלת הלוח האינטראקטיבי ובשימוש במחשבים ניידים. מידת השימוש בלוח האינטראקטיבי גבוהה מזו שבמחשבים הניידים ונערכת במרבית או בכל השיעורים. במחשבים הניידים נעשה שימוש רק בחלק מהשיעורים. נראה כי השימוש באמצעים מתוקשבים להוראה וללמידה נטמע בתרבות הבית-ספרית, והם משמשים הן לצרכים פדגוגיים והן לצרכים מנהלתיים כדוגמת רישום ציונים, אירועי נוכחות, דיווח להורים ותקשורת בין צוות המורים ועם המנהלת. לפיכך, לפי מסמך התאמת מערכת 3 החינוך למאה ה- 21, ניתן לאפיין את המורות כ"מורה מתוקשבת" בהיבטים שונים, בהם: יכולת שימוש בכלי תקשוב, למידה אוטונומית, שימוש במיומנויות של אוריינות מידע ובאופן חלקי גם שימוש במיומנויות של תקשורת ועבודה שיתופית. בשיעורים עם הלוח האינטראקטיבי המורות מעדיפות להשתמש באתרי תוכן מוכנים או בפורטל "סיסמה לכל תלמיד" ופחות ליצור בעצמן יחידות מתוקשבות. עם זאת, השימוש בחומרים מוכנים אינו מקצר את זמן ההכנה של המורות לשיעורים, בעיקר בשל הצורך בהתאמת החומר בשנה"ל נערכו 12 תצפיות בשיעורים בסביבה מתוקשבת, בממצאים ידווחו תצפיות של מורות שבכיתתן נערכה יותר מתצפית אחת )11=n(. 3 משרד החינוך )2011(: התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21, תפוקות ותוצאות- נספח 1 C180303B36A6/132162/ pdf 2 6

7 לרמה של כל כיתה. המורות מציינות את זמן ההכנה הארוך כאחד הקשיים העיקריים בהוראה בסביבה מתוקשבת. השימוש במחשבים הניידים בשיעורים כלל, לרוב, עבודה על מטלות ומשימות שהוכנו בידי המורה ושליחת העבודה המוכנה למורה. שכיחות נמוכה יותר נמצאה בפעולות הכוללות יצירת קשר עם התלמידים באמצעות המחשב הנייד, כדוגמת שליחת הודעות וקבלתן בשיעור ומחוצה לו. ב. עמדות המורות כלפי הוראה באמצעות מחשבים ניידים עמדות המורות בנוגע להוראה באמצעות מחשבים ניידים הן לרוב חיוביות, בעיקר בנושאים הנוגעים לנגישות לחומר לימודים עדכני, שליטה בתוכן הלימוד וגיוון בשיטות להערכת תלמידים. עוד נראה כי ביחס לציפיות המורות מתחילת השנה הן נדרשות ליותר השקעה וזמן בהכנת השיעורים וחשות כי ישנה ירידה במידת עבודת הצוות בין המורות, בשיתוף התלמידים בשיעור, במתן עבודה בקבוצות ובעריכת דיונים, באינטראקציה אישית עם תלמידים בשיעור ובמידת הגיוון בהוראה. כן חלה ירידה בציפיות המורות לתרומת ההוראה באמצעות מחשבים ניידים להיבטים הנוגעים למוטיבציה להוראה, לעניין, להנאה ולמקצועיות בהוראה. עם זאת, חלה עלייה בתפיסתן את תדמית בית הספר בקהילה, במידת התאמת ההוראה לתלמידים, במעמדן כמורות ובשליטתן בתוכן הלימודי. במהלך שנת תשע"ב נערכו 11 תצפיות בשיעורים המתנהלים בסביבה מתוקשבת. מהממצאים עולה כי המסגרת המסורתית של הלמידה נשמרת גם בשיעורים הנלמדים בסביבה מתוקשבת, מאחר ובממוצע, 54% מזמן השיעור נלמד במסגרת של מליאה ו- 18% מהשיעור במסגרת יחידנית. עוד נראה כי לרוב לא מתקיימת עבודה בקבוצות במהלך השיעורים )בממוצע 6% מהשיעורים(. יש לציין כי קיימים הבדלים בארגון השיעורים בין המורות השונות הנובעים, בין השאר, מנושא השיעור ומתפקידן כמחנכת או כמורה מקצועית. בשנת תשע"ב נצפתה תופעה חדשה לשיעורים התווסף זמן התארגנות, שכלל את משך הזמן בו התלמידים מארגנים את המחשבים הניידים ללמידה. בתחילת השנה, בה השימוש במחשבים הניידים היה עדיין מועט, אחוז ההתארגנות בשיעור היה נמוך יחסית. לקראת אמצע השנה, כאשר עלה השימוש בניידים, זמן ההתארגנות התארך, אך הלך והצטמצם ככל שהמורות היו מיומנות יותר. היבט נוסף שנבדק בתצפיות שנערכו בשיעורים הוא אופי האינטראקציה שבין המורות לתלמידים בשיעורים המתוקשבים האם השיעור ממוקד מורה, ממוקד תלמיד או במיקוד משותף. )המבוסס על עבודתם של Kennewell, (Beauchamp & 4. מהממצאים עולה כי מידת האינטראקציה השכיחה בשיעורים ממוקדת במורה )51%( ובממוצע רבע מהשיעור )25%( מתנהל באינטראקציה של מיקוד משותף בין המורה לתלמידים. עוד נראה כי בשיעורים הנלמדים עם מורה מקצועית יש בממוצע יותר אינטראקציה ממוקדת במורה מאשר בשיעורים הנלמדים עם 4 Beauchamp, G. & Kennewell, S. (2010). Interactivity in the classroom and its impact on learning. Computers & Education, 54(3),

8 מחנכות )75% לעומת כ- 36%, בהתאמה( ושכיחות נמוכה יותר של אינטראקציה במיקוד משותף בין המורה והתלמידים )10% לעומת כ- 36% בהתאמה(. היתרונות המרכזיים להוראה בסביבה מתוקשבת באמצעות מחשבים ניידים עליהם מצביעות המורות הם ידע רב וזמין, הפיכת הלמידה לרלוונטית למאה ה- 21, עניין ומוטיבציה לתלמידים והוראה מגוונת. החסרונות המרכזיים של הפרויקט לפי מנהלת בית הספר, המורות וחלק מהתלמידים קשורים לקשיים הטכנולוגיים ולתקלות בהפעלת המחשבים הניידים בשיעור. ג. עמדות התלמידים כלפי השימוש במחשבים הניידים בשיעור מדיווחי המורות והתלמידים נראה כי הלמידה באמצעות מחשבים ניידים תורמת לתלמידים בייחוד בנושא של מוטיבציה, עניין והנאה מהלמידה. התלמידים מדגישים גם את התרומה מבחינת הרצון להשתתף בשיעור, ההבנה של החומר הלימודי והריכוז בשיעור. כמו כן התלמידים מעריכים כי ללמידה בסביבה מתוקשבת תהיה השפעה לחיוב על הישגיהם. ד. רכישת מיומנויות המאה ה- 21 בקרב תלמידים לפי דיווחי המורות הלמידה באמצעות מחשבים ניידים תורמת במידה רבה לרכישת מיומנויות המאה ה- 21, ובעיקר מיומנויות שימוש בכלי תקשוב. עם זאת, נראה כי הלמידה באמצעות מחשבים ניידים אינה משפיעה על רכישת מיומנויות תקשורת ושיתוף. בנושא מיומנות של למידה אוטונומית לדברי התלמידים לרוב הם עצמאיים בעבודה עם המחשבים הניידים וממעטים לבקש עזרה מהמורה אם הם נתקלים בבעיה. הם מעדיפים לנסות ולהתמודד עם המשימות לבד תוך קבלת משוב מהמחשב או לפנות לתלמידים אחרים. עם זאת, מרביתם מציינים כי בשיעור עם המחשבים הניידים המורה זמינה וניכר כי היא מסתובבת ועוקבת אחר עבודתם ומסייעת בעת הצורך. לסיכום, לאחר ארבע שנים של עבודה בסביבה מתוקשבת, הכוללת )החל משנת תשע"ב( גם מחשבים ניידים, נראה כי התרבות הבית-ספרית, בבית הספר בו נערך המחקר, הפכה ל"תרבות מתוקשבת" באופן ניהול המידע, ביצירת הקשר בין חברי הצוות והמנהלת ובאופן הכנת השיעורים. עוד נראה כי ההצטיידות במחשבים הניידים פותחת פתח פוטנציאלי לשינוי פדגוגי המתבטא למשל בשינוי חלקי של מוקד האינטראקציה בשיעור מהמורה לתלמיד. עם זאת יש להעמיק עוד בהקניית מיומנויות המאה ה- 21 ליצירת לומד אוטונומי הלומד גם באופן שיתופי..2 המלצות 1. המשך חיזוק פדגוגיה הממוקדת בתלמיד תוך ניצול האפשרות ללמידה דיפרנציאלית, למידה אוטונומית וללמידת חקר אותה מזמנים המחשבים הניידים. הפחתת זמן ההכנה לשיעור ושילובם בחומרים פרי יצירת המורה. ביסוס השימוש בחומרים מוכנים לצד התאמתם לכיתה 8

9 המשך הקניית מיומנויות המאה ה- 21 לתלמידים, בדגש על מיומנויות של תקשורת ולמידה שיתופית בזמן השיעור ואחריו, למשל, דרך כלים לעבודה שיתופית )כדוגמת גוגל דוקס(, פורומים או יצירת קשר עם תלמידים מחוץ לבית הספר בנושאי השיעור. צמצום זמן ההתארגנות בשיעור בעיקר באמצעות פתרון הבעיות הטכנולוגיות

10 פרק א: רקע ומטרות מחקר ההערכה א. 1 רקע פרויקט "שדרות שלנו" פרויקט "שדרות שלנו", שיזם השר מיכאל איתן, החל בחודש ינואר 2008 בשני בתי ספר יסודיים בשדרות: ממלכתי )"בי"ס 1"( וממלכתי דתי )"בי"ס 2"(. הפרויקט מבוסס על הקמת תשתיות טכנולוגיות בכל כיתות בתי הספר, מחשב למורות, מקרן, לוח אינטראקטיבי, מערכת שמע וכן חיבור אלחוטי לאינטרנט. כן הושקעו משאבים בתכנית הדרכה והטמעה, לצוותי המורות בשני בתי הספר, על ידי חברות שונות )כדוגמת מט"ח, אלנט ועת הדעת(. בשנה"ל תשע"ב התמקד מחקר ההערכה ב"בי"ס 1" שקיבל מחשבים ניידים שהתווספו לתשתית הטכנולוגית הקיימת. א. 2 מטרות מחקר ההערכה מחקר ההערכה של הפרויקט בשדרות פעל כהערכה מעצבת ומסכמת במגמה לספק מידע רלוונטי הן לבית הספר שבניסוי והן להנהלת הפרויקט. מטרותיו המרכזיות של מחקר ההערכה היו לבדוק את מעגלי ההשפעה של הפרויקט ברמת המורות והתלמידים. מאחר ובית הספר בו נערך המחקר הוא בעל ותק בשימוש באמצעים מתוקשבים להוראה וללמידה, התמקד המחקר, בשנה"ל תשע"ב, בבחינת התרומה של החידוש הטכנולוגי שהוכנס לבית הספר המחשבים הניידים ותרומתו לסביבת הלמידה. ממטרת מחקר ההערכה נגזרו שאלות המחקר הבאות: שאלות המחקר מהן צורות השימוש הנפוצות בלוח האינטראקטיבי ובמחשבים הניידים בקרב המורות בבית הספר ומהי תדירותן? של המורות עמדתן מהי החסרונות? איזו השפעה יש לכך על ההוראה? כלפי ההוראה באמצעות מחשבים ניידים? מהם היתרונות? מהם מהי עמדתם של התלמידים כלפי הלמידה באמצעות מחשבים ניידים? מהם היתרונות? מהם החסרונות? היכן ממוקמים התלמידים מבחינת תוצאות צפויות ברמת התלמיד על פי מסמך התאמת 5 מערכת החינוך למאה ה- 21? 5 משרד החינוך )2011(: התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21, תפוקות ותוצאות- נספח 1 C180303B36A6/132162/ pdf 10

11 פרק ב: מתודולוגיה ב. 1 אוכלוסיית המחקר אוכלוסיית המחקר בתשע"ב כללה: מנהלת בית הספר בו הוטמעו לוחות אינטראקטיביים ומחשבים ניידים )1=n(. מורות: מורות בית הספר המשתתף בפרויקט שבו הוטמעו לוחות אינטראקטיביים ומחשבים ניידים )9=n(. מורות לדוגמה: בשנת הלימודים תשע"ב, נבחרו על ידי מנהלת בית הספר "מורות לדוגמה" אשר הוגדרו כשולטות באופן יחסי בטכנולוגיה ומרגישות נוח בשילוב של הטכנולוגיה בפדגוגיה שלהן )3=n(. תלמידים: תלמידי כיתות ד'-ו' מבית הספר המשתתף בפרויקט )69=n( פרטי רקע של אוכלוסיית המחקר מנהלי בתי הספר: מנהלת בי"ס 1 בעלת 24 שנות ותק בהוראה, וותק של תשע שנים בניהול. מורות: ותק בהוראה: הוותק הממוצע של המורות בהוראה הוא כ- 21 שנים, בטווח רחב הנע בין 10 ל- 38 שנים. השכיח עומד על 16 שנים. ותק בהוראה מתוקשבת: הוותק הממוצע של המורות בהוראה מתוקשבת הוא כארבע בטווח הנע בין שנה לחמש שנים. השכיח עומד על ארבע שנים. שנים, מורות לדוגמה: הוותק הממוצע של המורות לדוגמה בהוראה עומד על כ- 20 שנה, השכיח עומד על 16 שנים. הוותק הממוצע שלהן בהוראה מתוקשבת הוא כארבע שנים. השכיח עומד על ארבע שנים. 11

12 ב. 2 מערך המחקר להלן יוצגו הפעילויות שנערכו מתחילת המחקר ועד לתום שנת הלימודים תשע"ב: א. פעילויות המחקר במהלך שנה"ל תש"ע-תשע"ב לוח 2: פירוט פעולות המחקר לשנים תש"ע-תשע"ב N בתשע"ב N בתשע"א פעולות וכלי מחקר N בתש"ע ראיונות מנהלים 9 מורות שאלוני מורות 17 מורות בתחילת השנה 16 מורות בסוף השנה 18 מורות בתחילת השנה 17 מורות בסוף השנה 69 תלמידים מבי"ס 1 69 תלמידים מבי"ס 1 43 תלמידים מבי"ס 2 67 תלמידים מבי"ס 1 36 תלמידים מבי"ס 2 שאלון עמדות לתלמידי כיתות ד'-ו' - 4 קבוצות קבוצת מיקוד לתלמידי כיתות ה' ו-ו' 2 קבוצות מכיתה ו' בתחילת השנה ו- 2 קבוצות מכיתה ו' בסוף השנה תצפיות בשיעורים ראיונות עם מורות לדוגמה ראיונות תלמידים ב. 3 כלי המחקר בחלק זה יוצגו בקצרה כלי המחקר בנספחים. שבהם נעשה שימוש בתשע"ב. הכלים המלאים מצורפים 1. ראיונות עם מנהלת בית הספר: הראיונות התקיימו בתחילת שנת תשע"ב ובסופה וכללו שאלות כדוגמת תיאור השימוש בתקשוב בבית הספר, השפעת הפרויקט על המורות, על התלמידים ועל בית הספר, דרישות הפרויקט מבית הספר, יתרונות הפרויקט וחסרונותיו והפקת לקחים מאופן הפעלת הפרויקט בבית הספר )ראו נספח 1(. 2. שאלונים למורות המשתתפות בפרויקט והמלמדות מקצועות שונים באמצעות הלוח האינטראקטיבי והמחשבים הניידים. השאלונים הועברו בתחילת שנת תשע"ב ובסופה וכללו שאלות על מידת השימוש בלוח האינטראקטיבי ובמחשבים הניידים בשיעור ואופן השימוש בהם, 12 6 בשנה"ל נערכו 12 תצפיות בשיעורים בסביבה מתוקשבת, בממצאים ידווחו תצפיות של מורות שבכיתתן נערכה יותר מתצפית אחת )11=n(.

13 יתרונות וחסרונות מרכזיים של הפרויקט, השפעת הלמידה בסביבה מתוקשבת על עמדותיהם של התלמידים כלפי הלמידה וכן שאלות המתארות פעולות שונות בעבודת המורה בסביבה מתוקשבת, בהתאם למסמך של משרד החינוך: "התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21 ", נספח 1 תפוקות ותוצאות )ראו נספח 2(. 3. שאלון עמדות לתלמידים הלומדים בסביבה מתוקשבת: שאלון עמדות הועבר לתלמידי כיתות ד'-ו' בבית הספר המשתתף בפרויקט. השאלון כלל שאלות על אופן השימוש בלוח האינטראקטיבי ובמחשבים הניידים בשיעור, ועמדות כלפי למידה באמצעים מתוקשבים )מוטיבציה ללמידה, עניין בלמידה, רלוונטיות של התכנים והערכת הישגים( )ראו נספח 3(. 4. ריאיון "בזמן אמת" עם תלמידים: הראיונות "בזמן אמת" נעשו בעת העבודה היחידנית במחשב. זוהי שיטת מחקר הלקוחה מהמחקר הפסיכולוגי אשר באמצעותה מפיקים דיווחים מילוליים מהמשתתפים בניסוי, בעת ביצוע הניסוי )1993,)Ericsson& Simon ולרוב היא משמשת בכדי להבין ולחקור חשיבה ותפיסה )1994.)Crutcher, הייחוד של כלי זה הינו בכך שניתן לעקוב אחר רצף החשיבה של התלמיד בזמן "אמת", כאשר הוא עסוק בעבודה במחשב, ולבחון את התגובות "האותנטיות" שלו למצבים שונים )שלא כמו בריאיון, שם חל תהליך של היזכרות ועיבוד מידע תוך כדי רפלקציה של התלמיד על פעולותיו ומעשיו(. כך ניתן היה לראות כיצד התלמיד מתמודד עם העבודה במחשב, למשל, האם הוא מבין את שנדרש ממנו לעשות? כיצד הוא מרגיש כשהוא מצליח? מה קורה כשהוא נתקל בקושי? האם ומתי הוא מחליט לקרוא לעזרת המורה? וכדומה. הכוונה בשימוש בכלי זה הייתה לחקור את התייחסותם של התלמידים לכמה תחומים ספציפיים האינטראקציה בין התלמיד למחשב, תחושת התלמיד תוך כדי אינטראקציה זו, הקשר שלו עם המורה, האסטרטגיות שלו בפתרון בעיות ומידת האוטונומיה שלו בעבודה )ראו נספח 4(. 5. תצפיות בשיעורים הנלמדים בסביבה מתוקשבת: בכדי לאפיין את השיעורים הנלמדים בסביבה מתוקשבת נבנה כלי תצפית שבעזרתו נאספו עדויות לגבי ארגון הלומדים בכיתה המתוקשבת )מליאה, עבודה בזוגות, עבודה יחידנית(. כמו כן, בכדי לראות האם לוחות אינטראקטיביים ומחשבים ניידים מקדמים למידה אינטראקטיבית ולהבין את אופי האינטראקציה שבין המורות לתלמידים בשיעורים המתוקשבים, נמדדו בכל שיעור הרכיבים האינטראקטיביים של השיעור באופן הבא )מבוסס על Kennewell, 2010 :)Beauchamp & ללא אינטראקציה כל התוכן בשיעור ניתן על ידי המורה, המרצה ומדגים את חומר הלימוד. התלמידים לרוב צופים או קוראים את הטקסט שהמורה מציג באמצעים מתוקשבים והם אינם מגיבים באופן פעיל. אינטראקציה ממוקדת מורה כל המבנה ורוב התוכן בשיעור נקבעים בידי המורה. התלמידים נשאלים שאלות שהתשובות להן הן חד משמעיות )כמו תשובה לתרגיל במתמטיקה( ועל כן האינטראקציה מוגבלת. בסוג זה של אינטראקציה משתמש המורה בכדי ללמד עובדות ומיומנויות

14 אינטראקציה במיקוד משותף כל מבנה השיעור מסופק על ידי המורה אך לא כל התכנים. המורה יכול לזמן דיון ולקחת בחשבון את תשובות התלמידים אך מטרת הדיון לעודד את התלמידים לאמץ את ההשקפה המקובלת בנוגע לנושא/מושג/תוכן מסוים. בסוג זה של אינטראקציה מטרת המורה לפתח ידע בנוגע למושגים ותהליכים. אינטראקציה ממוקדת תלמיד המורה והתלמידים תורמים באופן משותף למבנה ולתוכן של השיעור. מטרת הדיונים בשיעור היא יצירת מגוון נקודות מבט תוך הבנה מעמיקה של מושגים ותהליכים. לרוב המורה מגיבה לדברי התלמידים באופן רפלקטיבי במטרה ליישם מושגים ותהליכים במצבים שונים ומגוונים )ראו נספח 5( ראיונות עם מורות לדוגמה: בתחילת השנה ובסופה נערכו ראיונות עומק עם שלוש מורות לדוגמה, במטרה להבין מהם המרכיבים שעשויים להפוך את השיעורים שלהן לשיעורים בעלי פדגוגיה ייחודית המאפיינת כיתה מתוקשבת. הריאיון כלל שאלות כדוגמת הגדרת סביבת העבודה של מורה, משמעות העבודה בסביבה מתוקשבת בהשוואה לסביבת עבודה מסורתית, השפעת השתתפות בפרויקט על התפתחותה המקצועית של המורה ועל אופי האינטראקציה עם התלמידים בשיעור, אופי החומרים המתוקשבים עמם מעדיפה לעבוד ויתרונות וחסרונות ההוראה בסביבה מתוקשבת )ראו נספח 6(. ב. 4 ניתוח כלי המחקר סוגי עיבודים על הנתונים שהתקבלו מכלי המחקר נערכו עיבודים שונים: א. ב. הנתונים הכמותיים שהתקבלו משאלוני העמדות נותחו באמצעות תוכנת SPSS בפרוצדורות סטטיסטיות מקובלות )בהן שכיחות, ממוצעים ומבחני מובהקות שונים(. הנתונים האיכותניים שהתקבלו מהראיונות ומקבוצות המיקוד נותחו בשיטת ניתוח תוכן. 14

15 פרק ג: ממצאים בפרק זה יובאו הממצאים שנאספו מכלי המחקר השונים: שאלוני 7 מורות, שאלוני תלמידים, תצפיות בשיעורים, ראיונות מורות ותלמידים ושאלון למנהלת. הממצאים יוצגו בחלוקה לארבעת שאלות המחקר, ובסופם יתרונות וחסרונות שעלו מכלי המחקר. ג. 1 שאלה 1: מהן צורות השימוש הנפוצות בלוח האינטראקטיבי ובמחשבים הניידים בקרב המורות בבתי הספר ומהי תדירותן? א. אופן ומידת השימוש באמצעים המתוקשבים בקרב המורות בסוף השנה נשאלו המורות, בשאלה סגורה, מהי מידת הביטחון שלהן בשימוש בלוח האינטראקטיבי )לו"א( ובמחשבים הניידים להוראה בכיתתן: לוח 3: מידת הביטחון והשימוש של 9 המורות באמצעים מתוקשבים מידת ביטחון בשימוש בלו"א מידת ביטחון בשימוש בניידים 1 כלל לא בטוח 5 בטוח במידה רבה מידת שימוש בלו"א בשיעורים מידת שימוש בניידים בשיעורים 1 אף פעם לא משתמש 2 5 משתמש בכל השיעורים בין 50% ל- 75% 3 75%- 100% 1 בין 25%- ל- 50% 4 2 שימוש בלו"א בזמן השיעור שימוש בניידים בזמן השיעור פחות מ- 25% מנהלת בית הספר העריכה כי למורות מיומנות טובה עד גבוהה בהפעלת הלוח האינטראקטיבי ומיומנות גבוהה בהפעלת המחשבים הניידים. 7 לאורך פרק הממצאים יוצג הממוצע שחושב על תשובות כלל המורות זאת על אף מספר המשיבים הנמוך, בכדי לאפשר השוואה בין מועדים שונים. ראוי לציין כי סטיות התקן הגבוהות שנמצאו ברוב הלוחות מלמדות כי קיימת שונות בין המורות בנושאים השונים שנשאלו בהתייחס למסמך התאמת מערכת החינוך למאה ה

16 בסוף השנה נשאלו המורות, בשאלה סגורה, האם הן משלבות את השימוש בלוח האינטראקטיבי ובמחשבים הניידים או שהן משתמשות בכל אחד מהם בנפרד. 4 מורות ציינו כי הן משלבות בין מורות לא משלבת ברוב השיעורים ו- 2 בחלק מהשיעורים, מורה אחת הכלים המתוקשבים משלבות באף שיעור. בסביבה עבודתן את שונות פעולות מתארות מידה באיזו סגורה, בשאלה נשאלו, המורות ההיגדים המופיעים בשאלה זו נבנו בהתאם לנמצא במסמך של משרד החינוך: מתוקשבת. "התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21, נספח 1 תפוקות ותוצאות". המורות נתבקשו לדרג כל היגד על סולם בן 5 דרגות הנע בין 1 )כלל לא( ל- 5 )במידה רבה מאד(. להלן יובא פירוט ממוצע תשובות המורות, בחלוקה לפי זמן ההשבה. לוח 4: פעילות המורה בסביבה מתוקשבת שימוש בכלי תקשוב אני רושם ציונים באמצעות מערכת לניהול פדגוגי במהלך השיעור אני רושם נוכחות ואירועי משמעת באמצעות מערכת לניהול פדגוגי אני מכיר סביבות מתוקשבות ויודע כיצד להשתמש בהן אני משתמש במחשב הנייד למורה לצרכים אישיים שוטפים אני מייצר תכנים מתוקשבים במגוון כלים אני מזהה מיומנות בתחום התקשוב אצל התלמידים אני מקבל עבודות תלמידים במרחב הכיתתי הממוחשב אני עוקב אחר ביצוע המשימות על ידי התלמידים אני מפיק דוחות להערכת משימות התלמידים אני מסיק מסקנות ומאתר בעיות על פי דוחות הערכה מתוקשבים אני משתמש במשימות המתוקשבות כרכיב בהערכת התלמידים חשוב לי שההכשרה תכלול הדרכה בנושאים פדגוגיים הקשורים לתחום התוכן אותו אני מלמד סוף תשע"א ממוצע )n=10( סטיית תקן סוף תשע"ב ממוצע )n=9( סטיית תקן אני מקנה לתלמידים מיומנויות תחום התקשוב אני מפרסם חומרי לימוד בקמפוס אני פותח תיקיות בקמפוס לפי נושאי הלימוד חשוב לי שההכשרה תכלול הדרכה בנושאים טכנולוגיים )הפעלת הלוח האינטראקטיבי, סביבת הלמידה והיכרות עם המחשב( סולם בן 5 רמות: 1- כלל לא, 2 -לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -במידה רבה, 5 -במידה רבה מאוד הפעילויות השכיחות ביותר שביצעו המורות בתשע"ב בסביבה מתוקשבת כללו שימוש במערכת לניהול פדגוגי לצורך רישום ציונים )ממוצע 4.56, סטיית תקן= 1.01 ( ולרישום נוכחות ואירועי 16

17 משמעת )ממוצע 4.44, סטיית תקן= 1.01 ( ושימוש במחשב נייד לצרכים שוטפים )ממוצע 3.67, סטיית תקן= 1.66 (. המורות דווחו כי הן מכירות סביבות מתוקשבות ויודעות כיצד להשתמש בהן )ממוצע 4.00, סטיית תקן= 1.00 (. עם זאת, נראה כי בהשוואה לתשובות המורות בסוף שנת תשע"א, חלה ירידה במידת הביצוע של פעולות מסוימות, בעיקר בשימוש בדוחות הערכה מתוקשבים )ממוצע 4.20, סטיית תקן 0.92 בתשע"א וממוצע 2.89, סטיית תקן= 1.45 בתשע"ב(. כן נראה מתשובות המורות שיש להן פחות צורך בהכשרה טכנולוגית )ממוצע 3.75, סטיית תקן= 1.28 בתשע"א וממוצע 2.33, סטיית תקן= 1.22 בתשע"ב( ופדגוגית )ממוצע 4.75, סטיית תקן= 0.46 בתשע"א וממוצע 2.78, סטיית תקן= 1.09 בתשע"ב( ביחס לשנה החולפת. המורות שרואיינו נשאלו על הצורך שלהן בהמשך ההכשרה. כל המורות מרגישות בשימוש באמצעים המתוקשבים ואינן זקוקות להכשרה נוספת. מיומנות גם מנהלת בית הספר מציינת כי ישנו שימוש נרחב בתקשוב בבית הספר. בשאלון היא ציינה כי כל מורי בית הספר משתמשים במערכת לניהול מתוקשב בכיתה ומקיימים קשר מתוקשב בינם לבין עצמם ובינם לבין המנהלת. עוד מצוינת מידת שימוש רבה מאוד ברישום ממוחשב של נוכחות, איסוף ורישום ממוחשב של ציונים, שימוש במחשב באסיפת הורים, קיום תקשורת מתוקשבת בין המנהלת למורות ובין המורות לבין עצמן. כן מתקיים, לדעת המנהלת, במידה רבה שימוש בקבוצות למידה ובפורומים וקשר מתוקשב בין המורה לתלמידים. קשר מתוקשב בין המורות להורים מתקיים במידה בינונית, בתדירות של כפעם בחודש עד חודשיים. אופן השימוש בלוח אינטראקטיבי בשיעור בפני המורות הוצגו פעולות שונות שניתן לבצען באמצעות הלו"א והן התבקשו לסמן את תדירותן, בסולם בן 5 דרגות הנע בין 1 )כלל לא( ל- 5 )במידה רבה מאוד(. תשובות המורות, בחלוקה למועד ההשבה מוצגות בלוח שלהלן. לוח 5: אופן השימוש בלוח האינטראקטיבי בשיעור, לפי המורות אופן השימוש לפי המורות סוף תשע"א סוף תשע"ב ממוצע )n=9( ממוצע (n=10) הקרנת מצגת שהכנתי בעצמי במהלך השיעור סטיית תקן סטיית תקן מקרין מצגות הקרנת מצגת שהוכנה על ידי גוף מקצועי במהלך השיעור )כגון חב' אדיולוג( נכנס לפורטל סיסמה לכל תלמיד 17

18 סוף תשע"א סוף תשע"ב הקרנת סרטים במהלך השיעור שימוש בכותר ספרי לימוד שימוש בסביבת אופק נכנס לאתר גלים מקרין סרטים משתמש בספרים דיגיטליים נכנס לאתר אופק שיתוף התלמידים בשיעור השמעת שירים במהלך השיעור מזמין תלמידים לכתוב על הלוח האינטראקטיבי משמיע שירים שמירת חומר הלימוד ושליחתו לתלמידים נכנס לאתר עת הדעת שומר את השיעור ושולח לתלמידים או מעלה לאתר גלישה ספונטאנית באינטרנט במהלך השיעור )בעקבות נושא/שאלה שהועלתה( שימוש בסביבת אלנט שימוש באתר הבית-ספרי שימוש בקמפוס הבית-ספרי גולש באינטרנט כדי לענות על שאלות תלמידים נכנס לאתר אל נט סולם בן 5 רמות: 1- כלל לא, 2 -לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -מידה רבה, 5 -במידה רבה מאוד מהלוח עולה כי ביחס לשנת תשע"א המורות גולשות פחות באינטרנט כדי להשיב לתשובות תלמידים )ממוצע 3.00, סטיית תקן= 1.51 בתשע"א וממוצע 1.89, סטיית תקן= 0.93 בתשע"ב( ופחות שולחות את החומר לתלמידים )ממוצע 3.38, סטיית תקן= 0.74 בתשע"א וממוצע 2.00, סטיית תקן= 1.00 בתשע"ב(. כן מדווחות המורות על שימוש נרחב באתרים כדוגמת סיסמה לכל תלמיד ואתר גלים )ממוצע 3.11, סטיית תקן= 1.27 (. גם התלמידים נשאלו בשאלון, בשאלה סגורה, כיצד משתמשת המורה בלוח האינטראקטיבי בשיעור. הם התבקשו לסמן מהי תדירות ביצוע פעולות שונות בלוח האינטראקטיבי בסולם בן 4 רמות: 1 -בכלל לא, 2 -לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -בכל שיעור. תשובות התלמידים בחלוקה למועד התשובה מוצגות בלוח שלהלן. 18

19 לוח 6: אופן השימוש של המורה בלוח האינטראקטיבי לפי התלמידים סוף תשע"ב )N=69) סוף תשע"א )N=69) סטיית תקן ממוצעסטיית תקן ממוצע נכנסת לפורטל סיסמה לכל תלמיד נכנסת לאתר עת הדעת נכנסת לאתר אופק מקרינה מצגות נכנסת לאתר אלנט מזמינה תלמידים לכתוב על הלוח שומרת את השיעור ושולחת לתלמידים גולשת באינטרנט נכנסת לאתר גלים מקרינה סרטים משתמשת בספרים דיגיטליים משמיעה שירים נכנסת לקמפוס נכנסת לאתר השבחה סולם בן 4 רמות: 1 -בכלל לא, 2 -לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -בכל שיעור מהלוח עולה כי הפעולות השכיחות עליהן מדווחים התלמידים בשימוש בלוח האינטראקטיבי כוללות בעיקר כניסה לפורטל סיסמה לכל תלמיד )ממוצע , סטיית תקן 0.78(, לאתר עת הדעת )ממוצע 2.93,סטיית תקן= 0.68( ולאתר אופק )ממוצע 2.90, סטיית תקן= 0.69(. הפעילויות הפחות שכיחות כוללות השמעת שירים )ממוצע דיגיטליים )ממוצע תשע"א. 1.81, סטיית תקן= 0.87 ( ושימוש בספרים 1.96, סטיית תקן= 1.00 (. כן חלה ירידה בפעילויות אלו בהשוואה לשנת המורות שבכיתתן התקיימו התצפיות נשאלו על מידת השימוש שלהן בחומרים מוכנים לעומת הכנת יחידות מתוקשבות בעצמן. שלושת המורות שרואיינו ציינו לחיוב את השימוש בחומרים מוכנים, ושתיים מהן ציינו את חשיבות האפשרות לשלב בין חומר מוכן לבין חומר שהוכן בידי המורה: "זה בהתאם לצרכים של כל מורה, בכל החומרים המוכנים יש אפשרות להוסיף משלך, בעת הדעת את יכולה להוסיף משלך ולשלוח לתלמידים, תמיד בצורה זו או אחרת אפשר להוסיף יחידות שלך, אבל זה לפי שיקולה של המורה" )מורה 2(; "אני אוהבת להכין לעצמי את החומרים, אני אוספת המון ממה שיש, ואני לוקחת גם ממצגת שעונה לי ]על[ הצרכים, אני לוקחת ומעצבת מחדש משנה, מוסיפה כמה דברים, צבע, גופן, דברים שאני מרגישה שיש לי יד בדבר. אני לא אוהבת לקחת משהו שהוא ממש מוכן" )מורה 1(. על אף השימוש בחומרים מוכנים להוראה, טענו המורות כי ההכנה לשיעור נמשכת זמן רב, בעיקר בשל הצורך להתאים אותו לתלמידים הספציפיים של כל מורה: "השקעה עצמית שלי היא עצומה

20 כי אני צריכה לבדוק את כל החומרים המוכנים ולבדוק מה מתאים לי לשיעור הספציפי הזה, כי יכול להיות שיש דברים שעוד לא הספקתי ללמד לפי תכנית הלימודים והם מופיעים בתוך היחידה... אני גם צריכה להכין ולבדוק את השיעור ולראות מה מתאים ומה לא מתאים מבחינת רמת הכיתה. יכול להיות שהכיתה מאוד חלשה והחומר שמציעים הוא לא טוב גבוה או להיפך" )מורה 3(; "יש שיעורים שדורשים ממני הכנה מאוד גדולה, וזה גם תלוי בתכנים שאני מביאה. בעת הדעת הכול מוכן לי מהמטרות, מהלך השיעור אני רק צריכה לבחור במה אני מתמקדת וזה פחות זמן. זה מאוד תלוי היום לקח לי זמן כי חיפשתי חומרים, חשבתי מה אני עושה. אי אפשר להגיע לשיעור לא מוכנים" )מורה 1(. אחת המורות ציינה כי קיים היצע רב של חומרים מוכנים ללמידה בסביבה מתוקשבת והבחירה באילו חומרים להשתמש גוזלת זמן רב, והיא מעדיפה שההחלטה לא תתקבל ברמת בית הספר אלא ברמת משרד החינוך: "צריך לאפשר לבתי הספר לאורך זמן את סביבות הלמידה וספקי התוכן... שמשרד החינוך יעשה ]מנוי[ ישירות ושלא יהיה צריך לעבור דרך ספקי התוכן זה גוזל כל כך הרבה תסכולים וזמן והיערכות. שיעשו את זה גלובלית" )מורה 2(. אופן השימוש במחשבים ניידים בשיעור בפני המורות הוצגו פעולות שונות שניתן לבצע בהוראה באמצעות מחשבים ניידים והן התבקשו לסמן את תדירותן, בסולם בן דרגות הנע בין 5 1 המורות, בחלוקה למועד ההשבה מוצגות בלוח שלהלן. )כלל לא( ל- 5 )במידה רבה מאוד(. תשובות לוח 7: אופן השימוש במחשבים ניידים בשיעור, לפי המורות נותן לתלמידים מטלות ומשימות לעשות בזמן השיעור מאפשר לתלמידים לראות סרטונים לימודיים מקבל מהתלמידים את התשובות של המטלות והמשימות בזמן השיעור מאפשר לתלמידים להכין מצגות מקרין על הלוח האינטראקטיבי את תשובות התלמידים מהתרגילים במחשב התלמידים עובדים בקבוצות כשלכל תלמיד מחשב נייד משלו מאפשר לתלמידים לגלוש באינטרנט שולח הודעות לתלמידים בזמן השיעור התלמידים עובדים בקבוצות סביב מחשב אחד מקבל הודעות מהתלמידים בזמן השיעור מאפשר לתלמידים ליצור קשר במחשב עם תלמידים אחרים מחוץ לכיתה בנושא השיעור תחילת תשע"ב ממוצע )n=7) סטיית תקן סוף תשע"ב ממוצע )n=9( סטיית תקן סולם בן 5 רמות: 1- כלל לא, 2 -לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -במידה רבה, 5 -במידה רבה מאוד.00 20

21 גם התלמידים נשאלו בסוף השנה, בשאלה סגורה, כיצד הם משתמשים במחשב נייד בשיעור. לוח 8: שימוש במחשבים ניידים בשיעור, לפי התלמידים פותר משימות ומטלות בזמן השיעור שולח למורה את התשובות של המשימות והמטלות מכין מצגות מסתכל במחשב הנייד שבו מוקרן בדיוק מה שנמצא על הלוח האינטראקטיבי עובד בקבוצות עם תלמידים אחרים כשלכל אחד מחשב נייד משלו עובד על מטלות חקר מקבל הודעות מהמורה בזמן השיעור גולש באינטרנט עובד על משימות שמותאמות אישית לכל תלמיד רואה סרטונים עובד בקבוצות עם תלמידים אחרים סביב מחשב אחד יוצר קשר במחשב עם תלמידים אחרים מחוץ לכיתה בנושא השיעור שולח הודעות למורה בזמן השיעור סולם בן 4 רמות: 1- בכלל לא, 2- לא כל כך, 3- בדרך כלל, 4- בכל שיעור סוף תשע"ב סטיית תקן ממוצע )n=69( מהממצאים שהתקבלו מהמורות ומהתלמידים עולה כי הפעולות השכיחות המתבצעות במחשבים הניידים כוללות מתן מטלות ומשימות בזמן השיעור )ממוצע 3.44, סטיית תקן= 1.51 לפי המורות וממוצע 3.55, סטיית תקן= 0.68, לפי התלמידים( וקבלת מענה מהתלמידים )ממוצע 3.22, סטיית תקן= 1.56 לפי המורות וממוצע 3.50, סטיית תקן= 0.76, לפי התלמידים(, וכן צפייה בסרטונים )ממוצע 3.44, סטיית תקן= 1.59 (. פעולות שכיחות פחות כוללות שליחת הודעות לתלמידים )ממוצע 2.33, סטיית תקן= 1.32 (, קבלת הודעות מהתלמידים )ממוצע 1.22, סטיית תקן= 0.44 לפי המורות וממוצע 1.64, סטיית תקן= 1.03 לפי התלמידים( ויצירת קשר עם תלמידים מחוץ לכיתה בנושאי השיעור )ממוצע 1.74, סטיית תקן= 1.03, לפי התלמידים(. מדיווחי המורות ניכר כי בהשוואה לציפיות שהציגו בתחילת השנה, ישנן פעולות שתדירותן בפועל נמוכה יותר, בהן: הקרנת תשובות התלמידים על הלו"א )ממוצע 4.29, סטיית תקן= 1.25 בתחילת השנה וממוצע 3.11, סטיית תקן= 1.54 בסופה(, שליחת הודעות לתלמידים בשיעור )ממוצע 4.29, סטיית תקן= 1.5 בתחילת השנה וממוצע 2.33, סטיית תקן= 1.32 בסוף השנה( וקבלת הודעות מהתלמידים )ממוצע 3.29, סטיית תקן= 2.14 בתחילת השנה, ממוצע 1.22, סטיית תקן= 0.44 בסוף השנה(. 21

22 ג. 2 שאלה 2: מהי עמדתן של המורות כלפי ההוראה באמצעות מחשבים ניידים? מהם היתרונות? מהם החסרונות? איזו השפעה יש לכך על ההוראה? בחלק זה יובאו ממצאי ראיונות המנהלת להיבטים הפדגוגיים בהוראה ובלמידה בסביבה מתוקשבת. ושאלוני העמדות למורות ולתלמידים המתייחסים א. המורה המלמד בסביבה מתוקשבת, בהתייחס למסמך התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21 בפני המורות הוצגו היגדים שונים שנבנו על פי מסמך התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21. היגדים אלו מתארים היבטים שונים של עבודה בסביבה מתוקשבת המתייחסים לרכישת אוריינות מידע, להפיכת המורה ללומד אוטונומי, למוטיבציה שלו ללמד, לתקשורת ולעבודת צוות. עבור כל היגד התבקשו המורות לסמן באיזו מידה הוא מייצג אותן בסולם בן 5 דרגות הנע בין 1 )כלל לא( ל- 5 )במידה רבה מאוד(. בלוחות שלהלן יוצג פירוט ממוצע התשובות של המורות בחלוקה ההשבה. לוח 9: היבטים הקשורים לאוריינות מידע להיבטים שונים ולמועד אני יודע כיצד לקרוא ולהשתמש בטקסט דיגיטלי אני בעל אסטרטגיות לחיפוש מידע באינטרנט לשיעורים אני יודע להעריך תקפות ומהימנות המידע שנמצא באינטרנט אני משלב באופן שוטף מקורות מידע חיצוניים בהוראה בכיתה אני יודע כיצד להציג מידע באופן מתוקשב בשיעור )כגון הכנת מצגות( אני מנחיל לתלמידים מיומנויות של אוריינות המידע אני יודע כיצד להוסיף הערות בתוך הספר הדיגיטלי אני מפיץ מידע וחומרי למידה למורות באמצעים מתוקשבים גם מחוץ לבית הספר סוף תשע"א ממוצע )n=10( סטיית תקן סוף תשע"ב ממוצע )n=10( סטיית תקן סולם בן 5 רמות: 1- כלל לא, 2 -לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -במידה רבה, 5 -במידה רבה מאוד מתשובות המורות נראה כי לתחושתן הן שולטות בהיבטים השונים הקשורים לאוריינות מידע ובעיקר השימוש בטקסט דיגיטלי )ממוצע 4.33, סטיית תקן= 1.00 (, אסטרטגיות לחיפוש מידע באינטרנט )ממוצע 4.11, סטיית תקן= 0.60 ( והערכת מהימנותו )ממוצע 4.11, סטיית תקן= 1.05 ( והצגת מידע באופן מתוקשב בשיעור )ממוצע 4.11, סטיית תקן= 0.60 (. ביחס לשנת תשע"א, נראה כי על אף הירידה בתדירות הדיווח של כל ההיבטים, מרבית הפעולות מתרחשות במידה רבה. 22

23 בנוסף, מנהלת בית הספר מציינת כי כיום המורות יודעות לטובת הלמידה, אך עדיין יש מקום להשתפר גם בנושא זה. כיצד יותר טוב להשתמש בתקשוב לוח 10: היבטים הקשורים למורה כלומד אוטונומי אני משתמש בתכנים באינטרנט הצורך ללמידה אישית על פי אני משפר בעזרת מדריך הדעת, את מערכי השיעור ודרכי ההוראה אני משפר באופן עצמאי את מערכי השיעור ודרכי ההוראה סוף תשע"א ממוצע )n=10( סטיית תקן סוף תשע"ב ממוצע )n=10( סטיית תקן אני מפתח יחידות לימוד מתוקשבות אני מנחה את התלמידים במיומנות ללמידה אוטונומית אני משתתף בקורסים ללמידה מרחוק, ברשת האינטרנט סולם בן 5 רמות: 1 -כלל לא, 2- לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -במידה רבה, 5 -במידה רבה מאוד מדיווחי המורות נראה כי בנוגע להיבטים הקשורים לעבודתן כלומד אוטונומי הן בעיקר משתמשות בתכנים מהאינטרנט ללמידה אישית )ממוצע 4.56, סטיית תקן= 0.53 (, משפרות מערכי שיעור בעזרת מדריך )ממוצע 4.00, סטיית תקן= 0.93 ( ובאופן עצמאי )ממוצע 4.00, סטיית תקן= 0.53(. לרוב, המורות אינן משתתפות בקורסים ללמידה מרחוק )ממוצע 2.89, סטיית תקן= 1.54 (. גם כאן, ביחס לשנת תשע"א, נראה כי על אף ירידה בתדירות הדיווח של חלק מההיבטים, מרבית הפעולות מתרחשות במידה רבה. לוח : 11 היבטים הקשורים להנעה ללמד אני בעל מוטיבציה ללמד אני בעל עניין ללמד אני נהנה ללמד אני מזהה ערך מוסף בשימוש בחומרים מתוקשבים בשיעורים אני מעלה בקשות והצעות שונות בהתאמה לצרכי בתחום ההוראה המסורתית והמתוקשבת בפני מנהל בית הספר והגורמים המקצועיים הקשורים לתחום הדעת ולשילוב התקשוב בהוראה סוף תשע"א סטיית ממוצע תקן )10=n( סוף תשע"ב סטיית ממוצע תקן )10=n( סולם בן 5 רמות: 1- כלל לא, 2 -לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -במידה רבה, 5 -במידה רבה מאוד 23

24 מתשובות המורות נראה כי הן בעלות מוטיבציה ללמד )ממוצע 4.88, סטיית תקן= 0.35 (, מתעניינות בהוראה ונהנות ממנה )ממוצע 4.75, סטיית תקן= 0.46 (. בהיבט המוטיבציה ללמד אף חלה עלייה בהשוואה לשנת תשע"א )ממוצע 4.80, סטיית תקן= 0.42 בתשע"א וממוצע 4.88, סטיית תקן= 0.35 בתשע"ב(. לוח 12: היבטים הקשורים בתקשורת, שיתוף ועבודת צוות סוף תשע"א )N=7) סוף תשע"ב )N=10) ממוצע סטיית תקן ממוצע סטיית תקן אני משתמש באופן שוטף באמצעים מתוקשבים ליצירת תקשורת עם מורות ומנהל בית ספר אני משתף מידע עם מורים אחרים בבית הספר בכלים מתוקשבים אני משתף פעולה בצוותי עבודה של מורים מבית הספר לשיפור מערכי השיעור ודרכי ההוראה אני יוצר מאגר של שיעורים מתוקשבים כהכנה ליצירת מאגר הבית ספרי אני משתמש באופן שוטף באמצעים מתוקשבים ליצירת תקשורת עם תלמידים: דוא"ל, שליחת הודעות בפורטל, שימוש בפורום אני מנחיל שימוש במיומנויות תקשורת ושיתוף לתלמידים אני מקיים קבוצות דיון לתלמידים אני משתמש באופן שוטף באמצעים מתוקשבים ליצירת תקשורת עם הורים אני משתמש בכלים להבניית ידע שיתופי דוגמת וויקי ובלוג אני יוצר למידה שיתופית בין תלמידים מבתי ספר שונים סולם בן 5 רמות: 1- כלל לא, 2 -לא כל כך, 3 -בדרך כלל, 4 -במידה רבה, 5 -במידה רבה מאוד מתשובות המורות נראה כי מרבית העבודה השיתופית מתקיימת בין צוות המורות ומנהלת בית הספר )ממוצע 4.33, סטיית תקן= 1.32 (, בצוותי עבודה )ממוצע 3.56, סטיית תקן= 1.33 ( ושיתוף מידע עם מורות אחרות )ממוצע 3.78, סטיית תקן= 1.30 ( וכן יצירת קשר עם תלמידים )ממוצע 3.00, סטיית תקן= 1.32 ( ופחות ללמידה שיתופית של התלמידים, למשל באמצעות קבוצות דיון )ממוצע 2.22, סטיית תקן= 0.97 ( ובלוגים )ממוצע 1.33, סטיית תקן= 0.71 (. מגמה דומה ניכרה גם בשנת תשע"א. 24

25 היבט נוסף עליו נשאלו המורות הוא גמישות ועדכניות, הכולל את מידת השימוש באקטואליה ובתכנים עכשוויים לצורך יצירת עניין, הבנה וחווית למידה בקרב התלמידים. נראה כי במהלך שנת תשע"ב חלה ירידה קלה בתדירות השימוש של המורות בתכנים אקטואליים )בסוף תשע"א ממוצע 4.70, סטיית תקן= 0.48 ובסוף תשע"ב ממוצע 4.25, סטיית תקן= 1.04 (. המורות נשאלו, בשאלה סגורה, על השפעת הכנסת המחשבים הניידים לבית הספר על הוראתן. המורות נתבקשו לסמן את תשובתם בסולם בן 5 דרגות, הנע בין 1 בכיתות עם מחשבים ניידים הרבה פחות מאשר בכיתות ללא מחשבים ניידים ל- 5 בכיתות עם מחשבים ניידים הרבה יותר מאשר בכיתות ללא מחשבים ניידים. להלן תשובותיהם בהתייחס לזמן ההשבה: לוח 13: השפעת השימוש במחשבים ניידים על ההוראה תחילת תשע"ב סטיית ממוצע תקן )8=n( סוף תשע"ב ממוצע )n=10( 4.63 נגישות לחומר לימודים עדכני שליטה בתוכן הלימודי גיוון בשיטות להערכת תלמידים מקצועיות בהוראה ובפדגוגיה גיוון בהוראה תדמית בית הספר בקהילה מוטיבציה להוראה עניין והנאה בהוראה מעמד המורה התאמת ההוראה לרמת התלמידים מידת שיתוף התלמידים בשיעור מתן שיעורי בית מתוקשבים כמות העבודה והזמן הנדרש להכנת השיעורים קצב ההוראה והספק החומר בשיעור עבודת צוות בין המורים המשתתפים בפרויקט אינטראקציה אישית עם תלמידים בשיעור רצף למידה בין הכיתה לבית התלמיד אינטראקציה אישית עם התלמידים באמצעים מתוקשבים מתן עבודה בקבוצות עריכת דיונים בשיעור קשר עם ההורים, באמצעים אלקטרונים מידת שחיקה בהוראה סטיית תקן מדיווחי המורות נראה כי ההיבטים המושפעים במיוחד מההוראה עם מחשבים ניידים הינם: נגישות לחומר לימודים עדכני )ממוצע 4.63, סטיית תקן= 0.74 (, שליטה בתוכן הלימודים )ממוצע 4.25, סטיית תקן= 1.04 ( וגיוון בשיטות להערכת תלמידים )ממוצע 4.25, סטיית תקן= 0.89 (. ניכר 25

26 כי בתחילת השנה ציפו המורות במידה רבה לשיפור היבטים שונים בהוראה, ונראה כי ביחס לציפיותיהן מתחילת השנה הן נדרשו להשקעה רבה יותר בהכנת השיעורים ולזמן רב יותר, והן חשו בירידה במידת עבודת הצוות בין המורות, בשיתוף התלמידים בשיעור, במתן עבודה בקבוצות ובעריכת דיונים, באינטראקציה אישית עם תלמידים בשיעור ובאמצעים מתוקשבים ובמידת הגיוון בהוראה. כן נראה שחלה ירידה בציפיות המורות לתרומה בהיבטים הנוגעים למוטיבציה להוראה, עניין והנאה ומקצועיות בהוראה. עם זאת, חלה עלייה בתפיסתן את תדמית בית הספר בקהילה, בהתאמת ההוראה לתלמידים, במעמדן כמורות ובשליטתן בתוכן הלימודי. לפי מנהלת בית הספר השפעת ההוראה באמצעות מחשבים ניידים על המורות כוללת פיתוח של שפה משותפת בינם לבין התלמידים, השפעה לחיוב על האינטראקציה ביניהם, פעילות עצמאית של התלמידים בשיעור המציבה את המורה כמדריך וכמתווך, התאמה דיפרנציאלית ולמידת עמיתים. עם זאת ההכנה לשיעור מצריכה עבודה רבה ביצירת חומרים חדשים או בהתאמת חומרים קיימים. לרוב ישנה ירידה בבעיות המשמעת, אך לעיתים בעיות טכנולוגיות המעכבות את השיעור עלולות ליצור בעיות משמעת. תצפיות בשיעורים הנלמדים בסביבה מתוקשבת במהלך השנה נערכו 11 תצפיות בכיתות הלומדות בסביבה מתוקשבת, באמצעות לוח אינטראקטיבי ומחשבים ניידים. במסגרת התצפיות נמדדו היבטים שונים במטרה לבחון האם הסביבה המתוקשבת יכולה, עם הזמן, לתרום להוראה אינטראקטיבית ולהשפיע על ארגון הלמידה בשיעור. בייחוד נבחן האם במהלך הזמן ישנה אינטראקציה רבה יותר בין המורות לתלמידים, והאם ארגון הלמידה כולל גם ממדים של הוראה בקבוצות וביחידים באמצעות כלים מתוקשבים. לפיכך נמדדו ההיבטים הבאים: ארגון הלמידה בשיעור הנלמד בסביבה מתוקשבת אופי האינטראקציה בין המורה לתלמידים בשיעור הנלמד בסביבה מתוקשבת.1.2 ארגון הלמידה בשיעור הנלמד בסביבה מתוקשבת: ארגון הלמידה אופיין על ידי מדידת הזמנים בכל תצפית שבהם הכיתה עבדה במליאה, בקבוצות/בזוגות או בעבודה יחידנית. כמו כן חושב זמן ההתארגנות )תופעה חדשה שהופיעה עם כניסת המחשבים הניידים לכיתות(, הכולל את משך הזמן בו התלמידים מכינים את המחשבים הניידים ללמידה. זמנים אלו חושבו עבור כל אחד מהשיעורים בהם נערכו תצפיות, ולאחר מכן חושב ממוצע המסכם את כלל נתוני התצפיות. להלן הממצאים בהתייחסות למורות שונות: 26

27 אחוז מזמן השיעור תרשים 1: ארגון הלמידה בשיעורים הנלמדים בסביבה מתוקשבת מחנכת ב (n=4) מורה מקצועית (n=4) 9 מחנכת א (n=3) ממוצע (n=11) % 15 התארגנות % יחידני % זוגות % מליאה % 6 מליאה+יחידני מספר תצפיות= n מהתרשים עולה כי המסגרת המסורתית של הלמידה נשמרת, מאחר ובממוצע 54% מזמן השיעור נלמד במסגרת של מליאה ו- 18% מהשיעור במסגרת יחידנית. עוד נראה כי לרוב לא מתקיימת עבודה בקבוצות במהלך השיעורים )בממוצע 6% מזמן השיעור(. יש לציין כי קיימים הבדלים בארגון השיעורים בין המורות השונות הנובעים, בין השאר, מנושא השיעור ומתפקידן כמחנכות או כמורות מקצועיות. כאמור, בשנת תשע"ב נצפתה תופעה חדשה לשיעורים התווסף זמן התארגנות, הכולל את משך הזמן בו התלמידים מכינים את המחשבים הניידים ללמידה. זמנים אלו חושבו עבור כל אחד מהשיעורים בהם נערכו תצפיות, במועדים שונים בשנה: תרשים 2: זמן התארגנות בשיעורים הנלמדים עם מחשבים ניידים, לאורך שנת תשע"ב % זמן התארגנות בשיעור מרץ מאי )3=n( )n=3( ינואר )n=3( נובמבר )n=2( 0 27 מספר תצפיות= n

28 אחוז מהשיעור מהתרשים עולה כי במהלך שנת תשע"ב חלו שינויים במשך זמן ההתארגנות בשיעור. בתחילת השנה, בה השימוש במחשבים הניידים היה עדיין מועט, אחוז ההתארגנות מזמן השיעור היה נמוך יחסית. בחודש ינואר, בו היה שימוש רב יותר בניידים )ראה תרשים 3(, משך ההתארגנות היה ארוך יותר, אך הלך והצטמצם ככל שהמורות הפכו למיומנות יותר. תרשים 3: מידת השימוש במחשבים ניידים בשיעור לאורך שנת תשע"ב 2=n נובמבר 3=n ינואר 3=n מרץ 3=n מאי מחנכת מורה מקצועית מחנכת ממוצע כלל המורות מספר תצפיות= n מהתרשים עולה כי לאורך השנה היה שינוי במידת השימוש במחשבים ניידים בתחילת השנה השימוש היה נמוך יחסית ועלה לקראת אמצע השנה. בחודש מרץ חלה ירידה מסוימת בשימוש במחשבים ניידים בשיעורים ושוב חלה עלייה בחודש מאי. אופי האינטראקציה בשיעור הנלמד בסביבה מתוקשבת: בכדי לראות האם למידה בסביבה מתוקשבת מקדמת למידה אינטראקטיבית ולהבין את אופי האינטראקציה שבין המורות לתלמידים בשיעורים המתוקשבים, נמדדו בכל שיעור הרכיבים האינטראקטיביים של השיעור באופן הבא )המבוסס על עבודתם של Kennewell, 2010 (Beauchamp & 8 : ללא אינטראקציה כל התוכן בשיעור ניתן על ידי המורה, המרצה ומדגים את חומר הלימוד. התלמידים לרוב צופים או קוראים את הטקסט שהמורה מציג באמצעים מתוקשבים ואינם מגיבים באופן פעיל..1 8 Beauchamp, G. & Kennewell, S. (2010). Interactivity in the classroom and its impact on learning. Computers & Education, 54(3),

29 אחוז מהשיעור אינטראקציה ממוקדת מורה כל המבנה בשיעור ורוב תוכנו נקבעים בידי המורה. התלמידים נשאלים שאלות שלהן תשובה חד משמעית )כמו תשובה לתרגיל במתמטיקה( ועל כן האינטראקציה מוגבלת. בסוג זה של אינטראקציה משתמש המורה בכדי ללמד עובדות ומיומנויות. אינטראקציה במיקוד משותף כל מבנה השיעור נקבע על ידי המורה אך לא כל התכנים. המורה יכול לזמן דיון ולהתחשב בו גם בתשובות התלמידים, אך מטרת הדיון תהיה לעודד את התלמידים לאמץ את ההשקפה המקובלת בנוגע לנושא/מושג/תוכן מסוים. בסוג זה של אינטראקציה מטרת המורה לפתח ידע בנוגע למושגים ותהליכים. אינטראקציה ממוקדת תלמיד המורה והתלמידים תורמים באופן משותף למבנה השיעור ולתוכנו. מטרת הדיונים בשיעור היא יצירת מגוון נקודות מבט תוך הבנה מעמיקה של מושגים ותהליכים. לרוב המורה מגיב לדברי התלמידים באופן רפלקטיבי במטרה ליישם מושגים ותהליכים במצבים שונים ומגוונים האינטראקציה בשיעורים אופיינה על ידי חלוקת השיעור למאפייני האינטראקציה שנצפתה בכל שיעור, על פי יחידות זמן. זמנים אלו חושבו עבור כל אחד מהשיעורים בהם נערכו תצפיות, ולאחר מכן חושב ממוצע המסכם את כלל נתוני התצפיות. להלן הממצאים בהתייחסות למורות שונות: תרשים : 4 מידת האינטראקציה בין המורה לבין התלמידים בשיעור בסביבה מתוקשבת מחנכת א (n=3) מורה מקצועית (n=4) 9 מחנכת ב (n=4) ממוצע (n=11) % ללא אינטראקציה 19 % ממוקד מורה % מיקוד משותף %ממוקד 8 תלמיד מספר תצפיות= n מהתרשים עולה כי מידת האינטראקציה השכיחה בשיעורים ממוקדת במורה )51%( ובממוצע רבע מהשיעור )25%( מתנהל באינטראקציה של מיקוד משותף. עוד נראה כי בשיעורים הנלמדים עם מורה מקצועית יש בממוצע יותר אינטראקציה ממוקדת במורה מאשר בשיעורים הנלמדים עם מחנכות )75% לעומת כ- 36%, בהתאמה( ושכיחות נמוכה יותר של אינטראקציה במיקוד משותף )10% לעומת כ- 36% בהתאמה(. 29

30 ג. 3 שאלה 3: מהי עמדתם של התלמידים כלפי הלמידה באמצעות מחשבים ניידים? מהם היתרונות? מהם החסרונות? המורות נשאלו, בשאלה סגורה, מה הייתה השפעת הכנסת המחשבים הניידים על התלמידים. הם נתבקשו לסמן את תשובתם בסולם בן 5 דרגות, הנע בין - 1 בכיתות עם מחשבים ניידים הרבה פחות מאשר בכיתות ללא מחשבים ניידים ל- 5 - בכיתות עם מחשבים ניידים הרבה יותר מאשר בכיתות ללא מחשבים ניידים. תשובות המורות מוצגות בלוח בחלוקה למועד ההשבה. לוח 14: השפעת המחשבים הניידים על התלמידים, לפי המורות תחילת תשע"ב סוף תשע"ב ממוצע )7=n( סטיית תקן ממוצע )9=n( סטיית תקן עניין והנאה מוטיבציה ללמידה הקשבה וריכוז בשיעור בעיות משמעת השתתפות פעילה בשיעור הכנת מטלות מתוקשבות )כגון: מצגות( הישגים הבנת חומר הלימוד מעורבות הורים בלמידה הכנת שיעורי בית מדיווחי המורות נראה כי ההשפעה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים על תלמידיהן נוגעת בעיקר במוטיבציה ללמידה )ממוצע 4.13, סטיית תקן= 0.64 ( ולעניין ולהנאה מהלמידה )ממוצע 4.25, סטיית תקן= 0.71 (. נראה שהלמידה באמצעות המחשבים הניידים משפיעה פחות על הכנת שיעורי בית )ממוצע 3.13, סטיית תקן= 0.35 (. יש לציין כי מידת ההסכמה של המורה במרבית ההיבטים שנבדקו הייתה גבוהה יותר בסוף שנת הלימודים ביחס לתחילתה. גם התלמידים נשאלו על עמדותיהם כלפי למידה בסביבה מתוקשבת בתשע"א לגבי למידה עם לו"א, ובתשע"ב לגבי למידה עם לו"א בנפרד ועם לו"א ומחשבים ניידים. תשובותיהם מוצגות בתרשים שלהלן. 30

31 עמדות תרשים : 5 עמדות התלמידים כלפי הלמידה עם לוח אינטראקטיבי )תש"ע, תשע"א( ומחשבים ניידים )תשע"ב( מרוכזים ומקשיבים עובדים בקבוצות המורה משתפת תלמידים רוצים להשתתף בשיעור אוהבים לגשת ללוח הלימודים מעניינים התלמידים מבינים את החומר התלמידים נהנים ( N=69 לו"א: סוף תשעא ( ( N=69 לו"א: סוף תשע"ב ( ( N=69 ניידים: סוף תשע"ב ( סולם בן 4 רמות: 1- בכלל לא, 2- לא כל כך, 3- בדרך כלל, 4- תמיד מהתרשים עולה כי בסביבת למידה מתוקשבת הכוללת גם מחשבים ניידים התלמידים מדווחים בעיקר על עניין, רצון להשתתף בשיעור, הנאה והבנה. נראה כי בהשוואה בין למידה הכוללת לוח אינטראקטיבי בלבד לבין סביבה הכוללת גם מחשבים ניידים ישנה מידת הסכמה גבוהה יותר בנוגע לעניין, לרצון להשתתף בשיעור ולהבנת החומר. במבחני T להשוואת ממוצעים בלתי תלויים עלו מספר הבדלים מובהקים סטטיסטית בין תשובות התלמידים בסוף תשע"א לסוף תשע"ב. בהיגדים הנוגעים לרצון לגשת ללוח (,3.112-= (99.367) t 0.05>p(, ורצון להשתתף בשיעור )0.05>p t( ( ),2.096-= הייתה מידת ההסכמה בסוף תשע"א גבוהה יותר. בהיגד העוסק בעבודה בקבוצות )0.05>p t( ( ),2.565= הייתה מידת ההסכמה בסוף תשע"ב גבוהה יותר. במהלך השנה נשאלו התלמידים שאלות על עבודתם במחשבים הניידים במהלך השיעור )ריאיון "בזמן אמת"(. מדבריהם ניכר כי הם אוהבים את העבודה במחשבים הניידים ונהנים ממנה. חלקם ציינו כי ההנאה נובעת ממשחקים ומהמחשות של חומר הלימוד על ידי אנימציות, ציורים וצלילים. בנוסף, ציינו התלמידים כי העבודה עם המחשבים קלה ונוחה מכיוון שלא צריך להעתיק את התרגילים וכיוון שהם רגילים לעבודה עם מחשבים ומיומנים בה. 31

32 עוד טענו חלק מהתלמידים כי הם מרוכזים יותר בעבודה כשהיא נעשית באמצעות המחשב וכי באופן זה הם מבינים יותר את החומר. אחד התלמידים הסביר זאת באופן הבא: "זה מעניין יותר כי כשכותבים במחברת אתה צריך להתעסק הרבה בלהספיק לצייר מהר ופחות לחשוב על התרגיל. פה יש לך את התרגיל ואתה רק צריך לפתור אותו. זה יותר מחדד את המחשבה וזה תורם". בהקשר זה, מנהלת בית הספר ציינה כי להערכתה הלמידה עם המחשבים הניידים משפיעה לחיוב על התלמידים בהיבטים הנוגעים למוטיבציה ללמידה, לעניין בשיעור, להשתתפות ולמעורבות בשיעור ולהישגי התלמידים )בעיקר בשל האפשרות להוראה דיפרנציאלית באופן מתוקשב(. התלמידים נשאלו, בשאלה סגורה, מהי לדעתם ההשפעה של למידה מתוקשבת על הישגיהם. בתרשימים שלהלן יוצגו תשובות התלמידים בשתי נקודות זמן סוף תשע"א וסוף תשע"ב, ובחלוקה להשפעת הלמידה בכלים המתוקשבים השונים על הישגיהם. תרשים 6: עמדות התלמידים כלפי השפעת למידה בסביבה מתוקשבת על הישגיהם 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% הורדת הציונים לא משנה את העלאת הציונים בתעודה הציונים בתעודה בתעודה 86% 11% 3% לו"א: סוף תשעא N=69( ) 79% 15% 6% לו"א: סוף תשע"ב N=69( ) 84% 12% 4% ניידים: סוף תשע"ב N=69( ) מהתרשים עולה כי התלמידים סבורים שהלמידה בסביבה מתוקשבת תורמת להישגיהם. 32

33 ג. 4 שאלה 4: היכן ממוקמים התלמידים מבחינת תוצאות צפויות ברמת התלמיד על פי מסמך התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21? המורות נשאלו, בשאלה סגורה, מהי מידת ההשפעה של הכנסת מחשבים ניידים לכיתה על פיתוח ושליטה של תלמידיהם במיומנויות המאה ה- 21? הן נתבקשו לסמן את תשובתם בסולם בן 5 דרגות, הנע בין - 1 בכיתות עם מחשבים ניידים הרבה פחות מאשר בכיתות ללא מחשבים ניידים ל- 5 - בכיתות עם מחשבים ניידים הרבה יותר מאשר בכיתות ללא מחשבים ניידים. בתרשים שלהלן מוצגות תשובותיהם. תרשים 7: השפעת הלמידה עם מחשבים ניידים על רכישת מיומנויות המאה ה- 21 בקרב תלמידים מיומנויות למידה )פיתוח לומד אוטונומי) מיומנויות שימוש בכלי תקשוב מיומנויות תקשורת ושיתוף מיומנויות אוריינות מידע חשיבה גבוהה הסולם: נע בין 1 -בכיתות עם מחשבים ניידים הרבה פחות מאשר בכיתות ללא מחשבים ניידים ל- 5 -בכיתות עם מחשבים ניידים הרבה יותר מאשר בכיתות ללא מחשבים ניידים. מהתרשים עולה כי לפי המורות, הלמידה באמצעות מחשבים ניידים תורמת במידה רבה לרכישת מיומנויות המאה ה- 21, ובייחוד מיומנויות שימוש בכלי תקשוב. באמצעות מחשבים ניידים אינה משפיעה על רכישת מיומנויות תקשורת ושיתוף. עם זאת, נראה כי הלמידה מדברי התלמידים, שנשאלו על עבודתם במחשבים הניידים )ריאיון "בזמן אמת" בשיעור(, נראה כי התלמידים עצמאיים בעבודה עם המחשבים כאשר מהמורה הניידים הם נתקלים בבעיה בעת העבודה היחידנית וכי מרביתם במחשב, ממעטים לבקש עזרה ולהתמודד עם המשימות לבד תוך קבלת משוב מהמחשב, להיעזר בלשונית "רמז" הם מעדיפים לנסות או לפנות לחברים היושבים לצדם לבקשת עזרה )ובחלק מהמקרים להעתיק מהם את התשובה(. יש לציין, שהעבודה העצמאית מתרחשת גם תוך אסטרטגיה של ניחוש ובמידה והתלמיד טעה הוא מבקש מהמחשב להציג לו את התשובה הנכונה. 33